הרהורים בעקבות חג החירות מהסוג שרואים מרחוק…

למידה מקוונת מרחוק נתפסת לעיתים כמגבילה.
מסך מפריד. מרחק. נוכחות אחרת.

אבל מסתבר שדווקא שם — במקום הרחוק — אנו מצליחים לגלות החירות חדשה ואחרת…

כי קמפוס בענן לא רק מביא מורים מעולים אל התלמידים — הוא משחרר אותם (ואת בתי הספר) מכבלים, והרגלים, מפגיש ומזמין אותם לחופש חדש.

הוא משחרר אותנו ונותן לנו החופש מ:
❌ מיקום גיאוגרפי
❌ מחסור במורים
❌ תבניות הוראה
❌ אחידות
❌ תלות במקום
❌ הרגלים

מאידך מאפשר לנו החופש ל:
✅ לבחור מורים איכותיים – בלי מגבלת מקום
✅ לאפשר לתלמידים ללמוד במקומות וזמנים אחרים וגמישים
✅ לפתוח לתלמידים עולמות חדשים של תוכן, כלים, מיומנויות ואנשים
✅ לבנות מסדרת לימודית שהיא גם אישית ואנושית, גם מקצועית, גם גמישה וגם חדשנית ומותאמת לעולם העכשווי
✅ ליצור קהילה מחוברת – גם ממרחק

כי חירות אמיתית, כך גילינו, היא לא תמיד לשבור את הגבולות — לפעמים היא היכולת לרחף מעליהם, או דחש לומר "לגלוש" בתוכה…

וכשאני רואה את התלמידים בקמפוס בענן, את המורים שמלמדים מכל מקום, ואת בתי הספר שהופכים חדשניים יצירתיים וגמישים יותר — אני יודעת:
יש פה חירות חינוכית מהסוג הכי עמוק.

חירות לבחור.

חירות לאפשר.

חירות לחבר.

חירות להנגיש.

חירות לחלום.

 

מאחלת חג חירות שמח ומלא השראה
ומזמינה אתכם להכיר אותנו, לשמוע, לשאול — ואולי גם להצטרף למסע הזה.